החלטה בתיק בר"ע 38765-04-11

1.                 בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה התבררה, בהליך של דיון מהיר, תביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשת לתשלום שכר עבודה ופיצויי הלנת שכר בקשר לעבודתה אצל המבקשת בחודשים 11/06 עד 4/07. בכתב ההגנה טענה המבקשת, בין היתר,  כטענה מקדמית, כי דין התביעה להימחק על הסף בשל העדר עילה ובשל חוסר יריבות עימה, שכן לא התקיימו בינה לבין המשיבה יחסי עובד-מעביד. לטענת המבקשת, המשיבה הועסקה על ידי חברת רוז בע"מ, אשר נתנה שירותי נקיון למבקשת, ולפיכך לא עומדת למשיבה זכות תביעה  כלפיה. בית הדין האזורי (הרשם אסף הראל; דמ"ר 11763-10-09) קיבל את התביעה, בחלקה, וקבע כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המבקשת למשיבה בתקופה האמורה לעיל. בנוסף, חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיבה שכר עבודה עבור החודשים 11/06 עד 4/07 בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.

2.                 בבקשה לרשות ערעור מעלה המבקשת טענות שונות שעיקרן נסוב על קביעות עובדתיות בפסק הדין של בית הדין האזורי.

3.                 לאחר שעיינתי בבקשה לרשות ערעור על נספחיה ובתיק בית הדין האזורי, החלטתי לדחות את בקשת המבקשת, בלא לבקש תגובה, זאת לפי תקנה 85(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

4.                 נקודת המחלוקת העיקרית שנתגלעה בבית הדין האזורי היא בשאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד בין המבקשת למשיבה וכפועל יוצא מכך, זכאות המשיבה לקבלת שכר עבודה מהמבקשת. בית הדין קיבל את עדותה של המשיבה לפיה ביצעה עבור המבקשת עבודות נקיון הן במשרדי המועצה והן לעתים בטיפת חלב ובמתנ"ס, וקבע כי המבקשת היא ה"משתמש" וכי התקיימו בה סממנים של מעביד. לצורך קביעה זו, נסמך בית הדין האזורי, בין היתר, על עדותה של המשיבה, שנקבעה כאמינה,  לפיה מר נסאר  שחאדה , מנהל מחלקת תברואה במבקשת, הוא זה שקלט את המשיבה לעבודה ופיקח על שעות עבודתה, והיה היחיד עימו היה לה קשר. עוד קבע בית הדין כי מעדותו של גזבר המבקשת, מר טקטוק זיאד ,עולה כי המבקשת לא יכלה לעקוב בצורה מסודרת אחר זהותם של קבלני הנקיון איתם התקשרה שהחליפו את זהותם המשפטית מעת לעת. הדבר בא לידי ביטוי בכך שבהליכים המקדמיים הצביעה המבקשת על חברת "נרוויל" כמעסיקת המשיבה ,דבר שאינו עולה בקנה אחד עם עדותו של גזבר המבקשת, לפיו חברת "נרוויל" הוקמה לאחר תחילת העסקתה של המשיבה. לפיכך, כך קבע בית הדין, המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את טענתה כי לא היתה המעסיקה של המשיבה, וכי אף אם התקשרה עם קבלן עבודות נקיון חיצוני לצורך ביצוע מיקור חוץ של תחום הנקיון, אין לתת תוקף להסדר זה, באין הוכחה אל מול מי נקשר.עוד הוסיף בית הדין וקבע, כי גם אם המשיבה לא נקלטה אצל המבקשת על פי הנהלים המקובלים, הרי שאין בכך לשלול קיומם של יחסי עובד-מעביד.

אשר לתקופת העבודה, נקבע  כי המשיבה הועסקה על ידי המבקשת מיום 14/11/06 ועד סוף חודש 4/07. כאשר לגבי חודשים ינואר-אפריל 2007, השנויים במחלוקת, קיבל את עדותה של המשיבה, אשר עלתה בקנה אחד עם המסמך שהציגה (ת/1), וקיבלה חיזוק בעדותו של גזבר המבקשת. גם לצורך קביעת היקף שעות העבודה, קיבל בית הדין את עדות המשיבה, משלא הביאה המבקשת ראיה כלשהי לסתור זאת.

5.                 קביעותיו של בית הדין האזורי במחלוקות שבאו בפניו הן עובדתיות גרידא. כלל הוא שאין ערכאת הערעור, קל וחומר בבקשה לרשות ערעור, מתערבת בממצאים העובדתיים של הערכאה הדיונית כעניין שבשגרה. קביעותיו של בית הדין מבוססות היטב במסמכים שהוצגו בפניו, על עדויות ששמע ומסקנותיו מסתברות מכך. בנסיבות אלה לא מצאתי כי קיימת עילה לחרוג מאותו כלל. גם שאר טענות המבקשת אינן מעלות כל שאלה מיוחדת המצדיקה קיום הדיון בערכאת הערעור מקום שאין לכך זכות בחוק. 

6.                 הבקשה נדחית. הואיל ולא התבקשה תגובת הצד שכנגד, לא יעשה צו להוצאות.

ניתנה היום,  כ"ח ניסן תשע"א, 02 מאי 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: